גזר דין בתיק ת"פ 37262-11-09

1.         הנאשם הורשע כהודייתו, בעבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה, לפי סעיפים 379 ו- 382 (ב) לחוק העונשין, תשל"ז -  1977 (להלן: " החוק").

2.         מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי הנאשם והגב' נ.מ (להלן: " המתלוננת") הנם בני זוג המתגוררים ברחוב רבי עקיבא בעיר ראשון לציון.

            מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי, ביום 29.11.09, סמוך לשעה 20:30 במהלך ויכוח בביתם, הדף הנאשם את המתלוננת בגבה, באמצעות ידיו, לעבר חדר השינה בביתם.

הנאשם הטיח את המתלוננת על מיטה, נשכב עליה ובעודו מנסה לחטוף מכשיר טלפון מידה, הכה אותה מספר פעמים בפניה. בתגובה, בעטה המתלוננת בנאשם במטרה להרחיקו מעליה.

כתוצאה ממעשי הנאשם, סבלה המתלוננת מסימני שפשוף אדומים בפניה.

3.         במוקד הדיון ניצבת השאלה שבמחלוקת בין הצדדים, בדמות החזרה המתבקשת מהרשעת הנאשם.

4.         בתימוכין באסמכתאות, עתרה ב"כ המאשימה להותיר את הרשעת הנאשם בעינה ולהשית עליו מאסר מותנה, פיצוי וצו של"צ.

הודגשו חומרת מעשי הנאשם והצורך להחמיר בענישת עבריינים כמותו כדי להוקיע מעשי אלימות במשפחה.

לגישת המאשימה, המלצת שירות המבחן לסיים את ההליך ללא הרשעה, אינה הולמת את מכלול הנסיבות ובהן תיאור הסלמה והתדרדרות במערכת היחסים הזוגית של הנאשם והמתלוננת, עד כדי אלימות נפשית, מילולית ופיסית. עוד נטען כי על אף שהנאשם השתלב בהליך טיפולי מיוזמתו, הוא הורחק ממנו, משנוכחותו פגעה בהתקדמות הקבוצה הטיפולית.

עוד נטען כי הרשעת הנאשם לא תפגע בתעסוקתו מזה שנים כגנן.

5.         בתימוכין באסמכתאות, עתרה ב"כ הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהימנע מהרשעת הנאשם.

הודגשו חלוף הזמן, המצא מעשה העבירה שלא ברף עליון של חומרה, יוזמתו של הנאשם בשילובו במרכז למניעת אלימות במשפחה וניסיונו להציל את מסגרת נישואיו, עברו הנקי, הפנמת פסול מעשיו, היותו מפרנס יחיד של משפחתו, העדר הסתבכות נוספת בפלילים מאז קרות אירוע כתב האישום, קיומה של סבירות נמוכה לחזרתיות על מעשיו, השלכות הרשעתו בדין על תעסוקתו האפשרית כמתווך מקרקעין, הישגיו בהליך השיקומי ונכונותו לפעול להצלחתו.

6.         הנאשם ניצל את זכות המילה האחרונה, טען כי הוא מרגיש שנעשה לו " סוג של עוול" (ר' פרו' עמ' 22 שו' 4), ציין כי אירוע כתב האישום מצוי בעברו, הוא בגדר טעות וההתנהלות הדיונית לא נעמה לו. כן טען הנאשם כי הקשר עם גרושתו נותק מזה מספר חודשים ואין הוא חש צורך לנהוג באלימות.

7.         בפתח הדיון בסוגיית החזרה המתבקשת מהרשעת הנאשם, יש לבחון את חומרת מעשיו.

8.         ערך חברתי משמעותי הוא לשמר תא משפחתי מוגן מפני אלימות פיזית ומילולית המופעלת על ידי יחידיו. בע"פ 6758/07 פלוני נ' מ"י (11.10.07), נקבע כי:

" מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת... הציפייה האנושית הטבעית הינה כי בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי".

בחינת נסיבות מעשי הנאשם, מלמדת כי פגיעתו בערך חברתי זה הנה משמעותית.

הנאשם נהג באלימות כלפי מי שאמורה הייתה להיות היקרה לו מכל - רעייתו. הוא דחף את המתלוננת, הטיח אותה על מיטה, הכה בה פעם אחר פעם וגרם לחבלות בגופה ובנפשה.

הנאשם יכל להבין את שעשה ובכל עת עמדה בפניו האפשרות להימנע מהמשך מעשיו, עליהם שלט באופן מוחלט. הנאשם אף אינו קרוב לסייג אחריות פלילית.